סיכום ופרידה במעגל

תהליך סיום ופרידה מקבוצה, אינו עוד נקודה על ציר הזמן אלא אירוע משמעותי במהלכו מתערבבות להן יחדיו מחשבות של סיום והתחלה העשויות ליצור בלבול ולהגביר מתח וחוסר ודאות. משתתפי המעגל נפרדים משותפים לדרך ומשגרות בזמן ומנסים להתמודד עם תחושת החלל הנפער המערערת בקרבם את תחושת השייכות. מאידך הם מסבים מבטם קדימה אל עבר התחלה חדשה, שהנתיב המדויק שלה עדיין לוט בערפל.
תהליך זה, מערב רגשות של עצב, שמחה, חששות מפני העתיד לבוא, ותקווה שהסיום יביא אתו משמעות וצמיחה ולכן קיימת חשיבות רבה לקיים אותו באופן סדור ומובנה המאפשר לרגשות הנחווים לעלות ובאמצעות דיאלוג אישי, שיקוף הדרך וההתנסות החיובית, לייצר בהירות שתאיר את המקום שאנו נמצאים בו ואת זה בו אני רוצים להיות.

בקבוצה תהליכית מומלץ להקדיש לכך זמן ולבצע את הפרידה בתהליך מדורג המתחיל קודם למועד הסיום המתוכנן.

אז איך סוגרים את המעגל?

על מנת לבצע סגירה שתחווה באופן משמעותי ובעל ערך נוכל לשלב בתהליכים שלנו, שימוש בקלפי "נשים טווות" אשר ירחיבו את זווית ההתבוננות על הסיטואציה האישית בה כל אחד מהמשתתים נמצא ולאפשר לו להגיע לתובנה אישית.

איך?

שלב א'

הכנות:

א. ודאו שכל המשתתפים מצוידים בניירות וכלי כתיבה.

ב. פרסו את קלפי "נשים טווות" על שולחן או משטח ישר כשהאיור כלפי מעלה.
* הקפידו לפרוס אותם באופן מסודר ואסתטי המונע בלבול ועומס.

הנחיות:

ג. בשלב ראשון נעבוד רק עם האיור לכן,
בקשו מכל משתתף לבחור קלף שמתאר באופן הטוב ביותר את המצב שבו הוא הגיע לתהליך.
* בקשו מהמשתתפים לא להפוך את הקלפים עד להנחיה מפורשת שלכם.

ג. בקשו מהמשתתפים להביט היטב בקלף ולתאר רק את מה שהם רואים באיור:
– מי הדמות המופיעה באיור?
– מה היא חושבת?
– מהיכן היא מגיעה? לאן היא הולכת?
– מה קרה לה רגע לפני הסיטואציה המתוארת באיור?
– מה היא הייתה רוצה שיקרה לה?
– מה קורה ברקע של האיור?
– מה האוירה גורמת להרגיש?

ד. כעת בקשו מהמשתתפים לחשוב ולכתוב איך כל מה שהם תיארו בנוגע לקלף מתחבר אליהם ולמצב שבו הם התחילו את התהליך. אפשרו להם את הזמן הדרוש להרהור וכתיבה.

ה. בקשו מהמשתתפים להפוך את הקלף ולקרוא את המילה המודגשת ואת המשפט. בקשו מהם לכתוב מה המילה הזאת אומרת להם? מה המשפט אומר? למה הכוונה? האם המילה או המשפט מרחיבים להם את ההתבוננות לגבי המצב שבו הם התחילו את התהליך?

ו. כעת בקשו מהמשתתפים לקרוא את הטקסט המלא המופיע בגב הקלף ולבחור משפט אחד שמתחבר למקום שהם היו בו בתחילת התהליך ולכתוב אותו.

ז. הנחיה אחרונה לשלב זה – בקשו מכל המשתתפים להחזיר את הקלפים למשטח ממנו הם נלקחו כשהאיורים כלפי מעלה.

שלב ב'

א. בקשו מהמשתתפים לגשת שוב למשטח ולבחור הפעם קלף המתחבר למצב שהם נמצאים בו היום, עם סיום התהליך. * בקשו מהם להשתמש בשלב זה רק באיור מבלי להפוך את הקלף.

ב. בקשו מהמשתתפים להביט היטב בקלף ולתאר רק את מה שהם רואים באיור:
– מי הדמות המופיעה באיור?
– מה היא חושבת?
– מהיכן היא מגיעה? לאן היא הולכת?
– מה קרה לה רגע לפני הסיטואציה המתוארת באיור?
– מה היא הייתה רוצה שיקרה לה?
– מה קורה ברקע של האיור?
– מה האוירה גורמת להרגיש?

ג. כעת בקשו מהמשתתפים לחשוב ולכתוב איך כל מה שהם תיארו בנוגע לקלף מתחבר אליהם ולמצב שבו הם נמצאים כיום, בסוף התהליך. אפשרו להם את הזמן הדרוש להרהור וכתיבה.

ד. בקשו מהמשתתפים להפוך את הקלף ולקרוא את המילה המודגשת ואת המשפט.
בקשו מהם לכתוב מה המילה הזאת אומרת להם? מה המשפט אומר? למה הכוונה?
כעת שאלו אותם האם המילה או המשפט, מרחיבים להם את ההתבוננות לגבי המצב שלהם היום, בסוף התהליך? איך הוא מתחבר לדרך שעשו? למיומנויות שהתחזקו או לאלו הדורשות חיזוק? אולי הוא מבקש מהם תשומת לב לנושאים שזקוקים להתייחסות שלהם או דווקא לאלו שבאמצעותם הם יוכלו לבצע את הצעד הבא.

ה. כעת בקשו מהמשתתפים לקרוא את הטקסט המלא המופיע בגב הקלף ולבחור משפט אחד שמתחבר למקום בו הם נמצאים כיום, בסיום התהליך. משפט אחד שהם רוצים לקחת מהטקסט המלא כדי להדהד בהם, להזכיר להם או אולי משפט שהם היו רוצים לעשות איתו עבודה.

ו. בקשו מהמשתתפים להחזיר את הקלפים למשטח.

שלב ג'

במעגלים בהם הדבר מתאים בהיבט מרקם היחסים הקבוצתי ניתן לבצע מעגל נוסף שבו כל אחד מהמשתתפים משתף במשפט שהוא לקח מהקלף ומאפשר ל 3 אנשים מהמעגל להתייחס. לעיתים אמירה בקול של הדברים מסייעת להעביר אותם לרבדים עמוקים יותר של הבנה והטמעה וכן פיתוח השיח סביב הדבר עשוי להצמיח תובנות חדשות ולהרחיב ההתבוננות על הנושא.

שלב ד'

שלב זה מאפשר משתתפים להרחיב את התהליך גם לאחר סיום הקבוצה.
בקשו מכל משתתף להוציא את הקלף הפנימי ולקרוא אודות האישה שבהשראתה נכתב הקלף בו הם בחרו. הציעו להם לחקור בשבוע הקרוב אודות מורת הדרך שהם קיבלו.
הציעו להם לקרוא אודות מסלול חייה, הבחירות שביצעה, האתגרים שעמדו בפניה והאופן שבו בחרה להתמודד איתם, השפעתה על מרחב חייה האישיים או על החברה / הארגון שבהם היא חיה.
בקשו מהם לחשוב מדוע הם קיבלו דווקא אותה בשלב זה? מה היא באה ללמד אותם? מה הם היו רוצים לאמץ לחייהם.

מכל מקום, בכל הנחיה שלא תבחרו זכרו כי חשוב לאפשר מבט אל העבר, על מנת לשקף את הדרך שנעשתה, לתת ערך ומשמעות, לאפשר מבט על ההווה המאפשר התמודדות עם הרגשות העולים ומבט אל העתיד הנוטע תקווה מתוך הבנה ברורה של סיום והתחלה חדשה והתכוונות אל עבר נקודת הציון הבאה בהתפתחות האישית שלי.

זקוקים לרעיונות נוספים?
דברו איתי באמצעות "צור קשר" ואשמח לעמוד לרשותכם ולשרותכם 🙂