נעים מאוד
שמי שלומית אוחיון שנצר
אני נשואה לחיים
ואמא לעופרי, אסיף, תדהר, ליהוא ואלי.
ביחד נטענו שורשים במושב תלמי אלעזר ואנחנו מחוברים לקהילה ולאדמה.
מאושרת בחברת בני האדם
מגיל צעיר מאוד א.נשים ריתקו אותי ומצאתי כי אני מאושרת בחברתם. אהבתי להישיר מבט לכל זוג עיניים שהזדמן אליי ולצלול פנימה אל תוך הנפש. תמיד ידעתי מי עומד מולי. ראיתי כאב, ראיתי פחד, ראיתי בדידות, ראיתי אהבה.
לא משנה כמה בכיר, חשוב או מבוגר היה מי שעמד מולי, התבוננתי בו בעיניים, המודעות לפשטות שבקיום, וראיתי את הצורך הבסיסי בלהיות נאהב ולהרגיש שייך.
לכל מקום אליו הגעתי דאגתי להביא צחוק ושמחה שהביאו לפתיחות וחיבור. היה בי צורך תמידי לעזור, להדריך, לתקן, להיטיב. בגיל 18 התגייסתי לצה"ל ושרתתי 24 שנים בתפקידי קצונה שונים, בכולם הייתי מובילה מקצועית, אבל יותר מכל, בכולם פעלתי עם הלב ובניתי לנו בית.
היכולת שלי להזיז דברים מבחוץ ומבפנים התבהרה לי כסוג של ייעוד. הכרתי בכוח שלי לחבר אנשים ולנטוע בהם שמחה, מסוגלות ותקווה.
בגיל 30 נישאתי לאהוב ליבי, חיים, ויחד הבאנו אל העולם את חמשת ילדנו המופלאים, דרכם למדתי להביט אל העולם בעיניים חומלות.
בהכשרה הפורמאלית אני:
- מובילה פעילות התנדבותית בקהילה ובבית.
- יוצרת, כותבת, מלחינה, שחקנית ומפיקה.
- קצינה פורשת צה״ל המתמחה בתחומי רציפות תפקוד, ניהול מצבי חירום ופיתוח צוותים והדרכה.
- בעלת תואר ראשון LLB ותואר שני LLM במשפטים בהצטיינות מטעם אוניברסיטת בר אילן.
- מנהלת מערך התרבות והקהילה של מושב תלמי אלעזר מזה 9 שנים.
- בעלת הסמכת גישור מטעם אוניברסיטת בר אילן.
- בוגרת תכנית 'הטובים לחינוך' בהוראת מדעי החברה ואזרחות לחטיבה עליונה.
- מנחה ומבנה בעולמות בינוי הקהילות, מנהיגות ומדעי האושר - מחברת אנשים ויוצרת מרחבים של משמעות .
- בוגרת תכנית מנהיגות נשית פורצות דרך בויצ"ו.
ובבלתי פורמאלי אני:
- חולמת ומגשימה ללא גבול, אופטימית חסרת תקנה
- אוהבת ללמוד, פועלת להתפתח ולהשתפר
- מציבה מטרות ותוכניות חיים
- שופעת רעיונות ומיזמים ומנסה להיטיב עם האנושות מתוך הצורך הקיומי במשמעות
למה נשים טווות?
אתגר ההורות
כאמא לחמישה ילדים מצאתי כי אני מקדישה מחשבה רבה
לדרך החינוכית שלי.
הרצון לייצר גבולות, לצד עידוד עצמאות, הצורך לבסס ערכים
ובתוך כך לאפשר חשיבה ביקורתית, המאמץ לטעת בהם מסוגלות ואומץ, למול האינסטינקט לגונן עליהם ולשמור עליהם מפני כישלון,
כשמשאלת הלב העמוקה ביותר שלי היא, הרצון לגרום להם
להתחבר לעוצמות הייחודיות שבהם, לחלום את כל האפשרויות העומדות בפניהם ולנטוע בהם את האומץ והנחישות לרדוף אותם.
נעשית ערה למציאות
אבל ככל שהזמן חלף, נעשתי ערה יותר למציאות בה אני מגדלת את ילדיי.
התחלתי להבחין כמה אנחנו חברה מוסללת שמטפחת ציפיות שונות מבנים ומבנות, שמציעה להם אפשרויות שונות ומנגישה להם משאבים בצורה שונה.
הבנתי שהילדות שלי גדלות למציאות של תקרות זכוכית בה הן יצטרכו לעבוד קשה כדי להיות הנשים שהן נועדו להיות, אבל ההכרה המורכבת יותר עבורי הייתה בידיעה שאולי הן בכלל לא יכולות לחלום את מי שהן נועדו להיות כי ילדות, נערות, נשים, לא יכולות לחלום להיות משהו שהן לא רואות.
הרי חלומות נובעים מהמציאות שאנחנו חיות או זו שאנו חשופות אליה ואם נערה לא מכירה נשים אסטרונאוטיות, מנכ"ליות, מנהלות בנקים, מנהלות בתי חולים, נשים העומדות בראש אוניברסיטאות, קרוב לוודאי שהן לא יביאו את האפשרות הזאת בחשבון.
איך לשנות
בעוד תקרת זכוכית אפשר לשבור
ניסיתי לשאול את עצמי איך אוכל להשפיע על החלומות שלהן, להרחיב אותם, להגביה אותם.
רציתי לפתוח להן דלת אמיתית לכל האפשרויות העומדות בפניהן ולהראות להן את האפשרות ליצור ולהמציא אפשרויות חדשות
כך מצאתי את עצמי יוצאת למסע, להביא בפניהן סיפורים של נשים פורצות דרך.
נשים שפרצו את הגבולות של עצמן, שפעלו בשירות האחר, שהרחיבו את גבולות ההבנה והידע, שהשאירו את טביעת האצבע שלהן. נשים שיזמו פרויקטים משני מציאות, אשר בחרו לפעול על פי השקפת עולמן ולטוות את המציאות שבה הן רוצות לחיות ושאותה הן רוצות להשאיר לדורות הבאים.
כשסיפרתי להן בכל פעם על אישה אחרת, ראיתי איך הן מקשיבות, שואלות שאלות ומתעניינות. הסיפורים הצליחו ללכוד את תשומת הלב שלהן בדיוק באותו האופן שהם ריתקו אותי.
בחודשים שאחרי, הן לא תמיד זכרו את השם אבל הסיפור נשאר בהן.
אורזת את הסיפורים
הבנתי שיש בסיפורים הללו כח ושאני לא יכולה להשאיר אותם אצלי, הם צריכים לצאת החוצה ולהיות מסופרים באוזניהן של כל נערה ואישה כדי לחבר אותן למקורות העוצמה שבהן ולנטוע בהן השראה ומסוגלות.
כך, אספתי סיפור ועוד סיפור לערכת הקלפים העשירה והמרתקת הזאת, שהפכה לימים ל "נשים טווות".
הקלפים הללו, הם התגשמות חלום פרטי שלי ועמידה בהתחייבות שלי, להביא בפני בנותיי ובפני כל נערה ואישה בישראל, מודלים נשיים, שירימו את שאיפותיהן, ירחיבו את גבולות החלומות שלהן ויאפשרו להן להגשים הגשמה אמיתית, את הנשים שהן נועדו להיות. כל אישה צריכה שתתחזק בה התחושה שהרשות נתונה ויש ביכולתה לבצע בחירה בכל רגע ורגע בחייה, להשתנות או לשנות
נשים ישראליות – רק ישראליות!
בתהליך החקר, הופתעתי לקרוא בכל פעם מחדש, שכשאנשים, גברים ונשים, מתבקשים להביא סיפור של אישה שעוררה בהן השראה או אישה המהווה מודל לחיקוי, הם כמעט תמיד ילכו לדמויות רחוקות מעבר לים כמו, מארי קירי או רוזה פארקס (שאכן היו "נשים טווות" ושינו את המציאות לטובה), ויתקשו לחשוב על נשים ישראליות.
עובדה זו הגבירה בי את המוטיבציה להביא כמה שיותר סיפורים של נשים, ישראליות בלבד, שתוכלנה להתקרב אל החלומות שלנו ולנטוע בהם תקווה שהדבר קרוב, אפשרי ובר ביצוע.
כל כך הרבה נשים טווות, איך בוחרים?
ההחלטה את מי להכניס לערכה הייתה קשה עד מאוד. חשבתי כי לא אוכל לסיים אותה בלי שישמע סיפורה של האישה המופלאה הזו והזו והזו ובכל קריאה נוספה "אישה טווה" אחרת.
בסופו של דבר, החלטתי לסיים את הערכה ב- 50 קלפים, כדי לאפשר העמקה אמיתית ומיצוי מקסימלי של התכנים. לכל קלף, חיברתי טקסטים המדייקים מיומנויות וכלים העולים מתוך התבוננות על סיפור החיים של האישה אודותיה נכתב הקלף ומתוך הניסיון המקצועי וההשכלה שרכשתי בחיי.
זאת כדי לאפשר חשיפה והשראה, אך לא פחות מכך, להנגיש לכל אחת מיומנויות הניתנות לרכישה ופיתוח ועל ידי כך לאפשר תהליך צמיחה. כל קלף בערכה הוא דלת לעולם שלם של חקר, גילוי והרפתקה והדרך להכיר את כל הנשים והסיפורים ארוכה, מפתיעה ומסקרנת.
איך בכל זאת התמודדתי עם העובדה שרק 50 נשים תוכלנה להיכנס לערכה? ההשלמה הגיעה עם הידיעה שתהא זו הערכה הראשונה בסדרה.
תמונות עם הנשים מהערכה שלי






















נשים נוספות שטוו איתי את הערכה:

ענבל בורד סטודיו נון מעצבת גרפית
מעצבת חלומות בדפוס ובדיגיטל, מלמדת עיצוב גרפי בתיכון ובאקדמיה. מחפשת את הקשר החזק בין אתיקה ואסטתיקה, ומאמינה בחיפוש מתמיד של יופי, הרמוניה וצדק. יצאתי עם שלומית למסע של חיפוש הצורה ופלטפורמה המדוייקים להגשמה של הפרוייקט המרתק והחשוב של הערכה, בלי לדעת מה מצפה לי מעבר לפינה. הערכה מלאה במתנות קטנות וגדולות ובהשראה אין סופית.

ליאל חי ייעוץ וליווי
מעצבת מוצר UX/UI. מתמחה ביצירת אינטראקציות משמעותיות, חוויות דיגיטליות וממשקי אינטרנט ומובייל מעוצבים להפליא יוצרת פלטפורמות אסתטיות, ממוקדות באדם ומותאמות לצורך שאנשים אוהבים להשתמש בהן

אורטל הילה חייט
מאיירת
אומנית רב תחומית ומטפלת באומנות. עובדת עם ילדים כמדריכה חינוכית. בעיסוקיי, התחומים הנוגעים בליבי מפוזרים על גבי הקנבס הצבעוני שנקרא "אומנות" ובהם ציור, כתיבה, שירה, נגינה ועוד. אני יודעת כמה כוח יש ליצירה כשהיא מגיעה ממקום עמוק ומשמעותי, בדיוק כמו בפרויקט "נשים טווות", נשים אשר הן חלק מפאזל ערכים בלתי נפרד ממי שאנחנו.

רוית חפר עורכת לשון
דוקטורנטית במחלקה לאמנות יהודית באוניברסיטת בר אילן. שואפת לשלב בין ידע אקדמי מתקדם לבין רוח ואסתטיקה, על בסיס ערכים הומאניים וסוציאליים. קשורה באופן עמוק לעם ישראל וארץ ישראל ועוסקת בזהות יהודית, בארץ ובעולם, בעבר וכעת. מאמינה שהערכה תביא לנערות ונשים, בכל גיל, היכרות, תובנות והשראה, תחדד את תחושת השייכות שלהן למקום ולקבוצת הנשים בחברתן ותיתן להן את הכוח להעז להיות מי שהן.